יצירת כושר תחרות בפיתוח מקומי
רמה נמוכה של רווחה כלכלית ורמה גבוהה של אבטלה הן תוצאה של 2 גורמים: מיעוט של פעילויות כלכליות בעלות כושר תחרות בתוך היישוב וזמינות מוגבלת של תעסוקה מחוץ ליישוב. לשם כך נדרשת הבנה של המסגרת הכלכלית והעירונית והאזורית. נדרשת מדיניות של חיזוק יסודות עיקריים של תשתיות והון אנוש.
קיימות מספר גישות לפיתוח הכלכלי המקומי, לגישות אלו 2 תחומים עיקריים:
פיתוח פיזי – הכולל קידום פרויקטים ממוקדים, למשל: מרכזי קניות, פרויקטים לבילוי ופנאי, שיקום פיזי של שכונות.
פיתוח עסקי – שיפור היכולת של העסקים לשרוד ולגדול, המעורבות באה לידי ביטוי בסבסוד שירותי ייעוץ, הדרכה, הסבת עובדים, טיפול במובטלים, מיקוד בפעילות לקבוצות בני מיעוטים, יזמים נשים. פעילויות אלו יוצרות תעסוקה וכן מקטינות את התלות בממסד.
שיקום פיזי של אזורים עירוניים– שיקומו של הבסיס הכלכלי של האזור, באמצעות תמריצים כספיים לפעילות כלכלית ועיסקית. בעיקר תשתיות ופיתוח קרקע.
פיתוח כלכלי באמצעות פיתוח קהילתי– הפיתוח הכלכלי על בסיס קהילתי שואף להביא לשיקומם של אזורים עירוניים ישנים. השיקום נעשה באמצעות מעורבות הקהילה בתהליך עצמו.
פיתוח כלכלי באמצעות פיתוחעסקי ועידוד עסקים קטנים – עידוד סקטור העסקים הקטנים ומתן פתרונות רב ערוציים לבעיות הפירמה הקנה – גישה זו טוענת כי עסקים קטנים צומחים בסביבה מקומית ותורמים למאזן התעסוקתי המקומי, ובכך הם יוצרים מכפלים כלכליים חשובים במשק המקומי.
יצירת שותפויות עם הסקטור הפרטי והוולונטרי – בניית תוכנית אסטרטגית לפיתוח כלכלי בה משתפים את כל הגורמים הכלכליים באזור – המגזר הפרטי, העירייה, המוסדות המקומיים, חברות תעשייתיות. הראיה הכוללת היא כלפי קהילת העסקים.
פיתוח כלכלי מקומי באמצעות עידוד פיתוחם של מוצרים חדשים וטכנולוגיים – בגישה זו מוקמים גופים לפיתוח מוצרים, הגופים נתמכים על ידי מימון ממשלתי אך פועלים בזירה המקומית, מטרתם להגביר את הפעילות הכלכלית והתעסוקה המקומית באמצעות תמיכה במפתחי וביצרני מוצרים חדשים. היות ורמת הסיכון בפעילות חדשנית גבוהה , נדרשת התערבות ציבורית על מנת להגשים את פוטנציאל הצמיחה הגלום בפעילות זו.
מכלל הגישות שהוזכרו לעיל – הגישה של פיתוח כלכלי באמצעות פיתוח עסקי לעידוד עסקים קטנים הולכת וגדלה. המודעות לחשיבות שישי לעסקים קטנים להתפתחות הכלכלית של המשק. העסקים הקטנים נתפסים כיחידות פנימיות, חדשניות, בעלות יכולת תגובה מהירה עם כושר הסתגלות לדרישות המשתנות של השווקים, והחשוב ביותר כמקור עיקרי ליצירת מקומות תעסוקה חדשים.
חשיבותם של העסקים הקטנים:
המודעות לתפקיד של עסקים קטנים בפיתוח הכלכלי הולכת וגוברת בעשור האחרון בכל העולם, הן במערב, הן בארצות מזרח אירופה וחבר העמים והן בעולם השלישי. העניין הגובר בעסקים קטנים, נובע בעיקר מ:
מניעת אבטלה– לעסקים קטנים יש חשיבות מיוחדת בתקופות של אבטלה, שכן הם מהווים אפיק תעסוקתי למובטלים, כאשר היזם מייצר בעצמו מקור תעסוקה לו ולמשפחתו. ממחקרים באנגליה מסתבר כי שליש מהיזמים שהקימו עסק, ציינו כי המניע העיקרי לפתיחת העסק היה חוסר תעסוקה – חלקם היו כבר מובטלים כאשר פתחו את העסק ואילו האחרים היו צפויים לפיטורים. במילים אחרות ההחלטה לפתוח עסק אצל חלק מהיזמים לא נובעת בהכרח מרעיון עסקי, אלא פשוט מהעדר חלופה תעסוקתית.
תעסוקה אטרקטיבית, מסלול למוביליות כלכלית וחברתית– עסקים קטנים נתפסים כאופציה כלכלית אטרקטיבית המעלה את הדימוי העצמי של היזם. הם גם מהווים אפיק תעסוקה לקבוצות אוכלוסייה המתקשות למצוא עבודה קבועה שמתאימה לכישוריהם ולציפיותיהם. מסיבה זו שיעור גבוה מן הפונים לאפיק כלכלי זה הם משכילים מעל גיל 40. בעלי משפחה, עם ניסיון מקצועי, בחלק גדול מן המקרים ההשכלה היא בתחומים הטכנולוגיים. חלק מהם אין תעסוקה בהווה ואחרים חוששים שבעתיד יפוטרו ( תעשיה צבאית, תעשיה אווירית, צבא וכו’). בחלק מן המקרים ההחלטה לפתוח עסק מקורה בחוסר תעסוקה גם לבני הזוג. זה המצב גם בקרב העולים שפנו לאפיק תעסוקתי זה. עסקים קטנים מהווים מקור לחדשנות ולהעברה של טכנולוגיות וחידושים, ובכך הם מהווים מרכיב הכרחי בכלכלה תחרותית. חלק מן העסקים עוסקים בפיתוח של מוצרים אחרים בזיהוי צרכים ויש העוסקים בתיווך ובהחדרה לשוק של טכנולוגיות ומוצרים חדשים. גורם זה הוא בעל חשיבות מיוחדת כשמדובר בעולים מחבר העמים, שלרבים מהם יש ידע מקצועי וטכנולוגי.
תוספת מקומות עבודה– עסקים קטנים הוכחו כגורם חשוב ביצירת מקורות תעסוקה חדשים. מרשם העסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה שהעסקים הקטנים המעסיקים עד 4 עובדים, יצרו 32% משרות מס” המשרות שנוצרו ב 2010 . עסקים קטנים המעסיקים עד 19 עובדים יצרו כ 73% מקומות עבודה מסך המשרות ב 2010. נתונים דומים נמצאו גם בארצות המפותחות האחרות, והם גם כנראה נכונים לגבי המשק הישראלי.
דינמיות כלכלית וצמיחה כלכלית – עסקים קטנים יוצרים אווירה של דינמיות כלכלית החשובה ביותר לצמיחה. הם מגיבים במהירות לצורכי השוק. הם מזהים נישות עסקיות חדשות, הם מספקים שירותים ומוצרים החשובים לפעילותם של העסקים הגדולים. הם מקנים למפעלים גמישות תפקודית ומסייעים להם להשתלב בכלכלה העולמית.
צמיחה כלכלית מקומית – לעסקים קטנים יש זיקה מקומית חזקה. מקור היזמות של העסקים הקטנים הוא בדרך כלל מקומי, חלק גדול מן היזמים והבעלים של העסקים הם מקיימים עם גורמים מקומיים, הכוונה למקור רכישת התשומות, השירותים העסקיים והשוק למוצר או לשירות. בנוסף, לעסקים קטנים יש יתרון בניצול של גורמי ייצור הנמצאים בתת ניצול. זה המקרה של העסקים במגזר החקלאי המנצלים תשתיות קיימות אשר אינן בניצול מרבי, כגון: לינה כפרית ועוד. מסיבה זו יש לעסקים הקטנים תרומה חשובה לצמיחתם הכלכלית של האזורים שבו הם נמצאים בפרט, בעיקר לאזורי הפריפריה הסובלים ממחסור במקורות תעסוקה.
ניתן לסכם ולומר, עסקים קטנים מהווים מרכיב חשוב והכרחי לצמיחה כלכלית בכלל ולתוספת של מקומות עבודה בפרט. ברור כי פעילות כלכלית זו של הקמת עסקים קטנים אינה הפתרון היחיד לנושא התעסוקה והחדשנות והיא צריכה להיות חלק ממדיניות כלכלית רחבה יותר. כיוון זה רלוונטי רק לחלק מן האוכלוסייה ולגבי העולים החדשים בוודאי שהוא רלוונטי רק לחלק מהם. עם זאת נראה כי לעסקים קטנים יכולה להיות תרומה כלכלית חשובה למשק וכי כדאי ורצוי לעודד פעילות כלכלית זו.
