ניהול סיכונים
ניהול הסיכונים מאפשר לנו לאתר סיכונים, להעריך את עוצמת הסיכון, לשקול השקעות לשיפור התהליך בכדי להקטין את הסיכונים. כיום ניהול הסיכונים ניכר בכל גוף עסקי ומשמש ככלי לקבלת החלטות. כך למשל הבנקים מנהלים את הסיכונים הפיננסיים שלהם: סיכוני אשראי, סיכוני מטבע, סיכוני שוק. הסיכונים הנ"ל משמשים את לבנק לייצור תמהיל אשראי של העסקאות השונות. אפילו בכל בית מניהול הסיכון, החל מגובה המשכנתה, יציאה לחו"ל ועוד.
ניהול סיכונים הינו גם חלק מניהול פרויקטים, מתבצע בהכנת תוכנית הפרויקט ולכל אורך חיי הפרויקט, ונועד להפחית את השפעת הסיכונים על השגת יעדי הפרויקט במהלכו ובסופו. הסיכון נמדד על פי סבירות המימוש שלו, הן ברמה הטכנית והן ברמה הניהולית, ועוצמת הפגיעה כתוצאה מהכשל מחושבת בעלות, בביצועים או בזמן.
להלן סוגי סיכונים:
סיכון מדינה (Country Risk) - הסיכון שאליו חשוף העסק מעצם פעילותו במדינה מסוימת, כולל חשיפה לשינויים פוליטיים, סכנת מלחמה, הלאמה, שינוי מס וכו’. סיכון מערכתי (Systemic Risk) - סיכון הקשור במערכת שוק ההון, כמו למשל שינוי חריף בשערי הריבית היכול להביא להתמוטטות מוסדות פיננסיים. סיכון עסקי (Business Risk) - סיכון הנובע מעצם העיסוק של הפירמה וצורת פעילותה. זהו סך הסיכון לו חשופים נכסי הפירמה והתחייבויותיה. סיכון שוק (Market Risk) – סיכון להפסד הנובע משינוי בשווי ההוגן של מכשיר פיננסי עקב שינוי בתנאי השוק: שינוי ברמת מחירים בשווקים שונים, שיעורי ריבית, שערי חליפין, אינפלציה, מחירי מניות וסחורות. סיכון ריבית (Interest Rate Risk) - סיכון להפסד, או לירידה בערך הנוכחי של ההון העצמי, כתוצאה משינוי עתידי של שערי הריבית לטווחים שונים (עקום התשואות). שינוי שערי הריבית עלול לקרות כתוצאה משינוי בריבית חסרת הסיכון (ריבית בנק ישראל או ריבית על אג"חים של הממשלה לטווחים שונים), או שינוי בפרמיית הסיכון המתאימה לחברה, מעל לריבית חסרת הסיכון. סיכון נזילות (Liquidity Risk) – סיכון להפסד כתוצאה מהצורך להנזיל נכסים – כלומר למכור אותם באופן מהיר, לעתים בצורה שגורמת לירידה במחירם ולפיכך להפסד. בבנקים הסיכון יכול להתממש כאשר לקוחות רבים מהצפוי מעוניינים למשוך את כספיהם באופן מיידי, עד למצב שאין בידי הבנק מספיק נכסים נזילים. במצב קיצוני, זהו "run on the bank" שיכול לגרום להפלתו. סיכון שער חליפין (Exchange Rate Risk) - אי הוודאות לגבי רווחי הפירמה הנובעת משינויים אפשריים בשער החליפין של המטבע המקומי מול מטבעות חוץ. סיכון אשראי (Credit Risk) – הסיכון שגורם אשר קיבל אשראי לא יוכל להחזירו. סיכון אשראי קיים בכל חוזה פיננסי בו נוצרת התחייבות עתידית ומשקפת את אי הוודאות שהצד החייב אכן יעמוד בתנאי התחייבותו. סיכון תפעולי (Operational Risk) - סיכון להפסד כתוצאה משיטות פגומות לעיבוד נתונים, טעויות אנוש והעדר תהליכי בידוק ובקרה פנימיים נאותים. סיכון משפטי (Legal Risk) - סיכון להפסד כתוצאה מהעדר אפשרות לאכוף באופן משפטי קיומו של הסכם, או כתוצאה מתביעה כנגד החברה. סיכון מוניטין (Reputational Risk) - סיכון להפסד כתוצאה מפגיעה במוניטין של החברה בעיני לקוחותיה או ספקיה.
ניתן לסווג את הסיכונים למספר קטגוריות:
סיכונים תפעוליים: למשל קריסת מערכות המחשבים, השבתת מכונת ייצור.
סיכונים פיננסיים: למשל: הפסד על השקעות בניירות ערך, פשיטת רגל של חברה, פיחות המטבע.
סיכונים משפטיים: חוזה בעייתי, תביעות מצד ספקים , לקוחות
סיכונים ידע ומידע: רגולציה, חוקים חדשים, אתיקה.
סיכונים תדמיתיים: למשל פגיעה במוניטין.
התהליך הנדרש לניהול הסיכונים
זיהוי ואיתור הסיכונים
ניתוח והערכת הסיכונים- לרוב נהוג להעריך את עוצמת הסיכון היחסית על פי מכפלה של ערך הסתברות האירוע בעוצמת ההשפעה של אירוע. את ערך ההסברות נהוג להגדיר במדרג יחסי, כגון: 1 עד 5, ואת עוצמת ההשפעה אף היא נתונה כערך במדרג יחסי. או ניתן להגדיר את עוצמת הסיכון במכפלה של הסתברות האירוע בעוצמת האירוע.
התמודדות עם הסיכונים : בחלק מהמקרים ההשקעה בהתמודדות עם הסיכון עשויה להיות גדולה מהנזק. במקרים כאלה לא נדרשת התמודדות עם הסיכון.
הערכה מחדש של הסיכונים לאחר ההתמודדות
